נספחים

101 יוני – הרהורים בשלושים לנופלו לא דברי הספד ליוני, לא דברים עליו, רק קומץ הרהורים בשולי הדרך בה נפל — חבר, לוחם, קצין שנפל בחלקי להיות מפקדו, בן אדם . בבתי התפילה ובבתי הקברות של כל הדורות היו אבותינו אומרים : ״דע מאין באת, לאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון . מאין באת — מטיפה סרוחה . לאן אתה הולך — למקום עפר רימה ותולעה . ובפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון — בפני מלך המלכים — הקב״ה״ . כשאתה רואה את הצורה המקרית — גם אם לא נעדרת הסמליות — שבה בוחר המוות את קורבנותיו בשדה הקרב — שבה בחר המוות את יוני שלנו, כשאתה ניצב מעת לעת מול גופה נוספת בשורה ארוכה של קברות הטובים שבחבריך — אינך יכול שלא לתהות על מובנם של החיים בין הראשית והאחרית הללו, ועל מובנו של הדין וחשבון . אהוד ברק 102 ייתכן ואין לשאלה הזאת תשובה שלמה, ולבטח אין לה תשובה אחת . . . אני מאמין שהחיים בעיקרם אינם אוסף השעות והימים בין לידתו של אדם למותו — אלא התוכן שאנחנו יוצקים לתוכם . הביטוי היותר חזק של הקיום איננו זרימת הזמן לאורך חייו של אדם, אלא אוסף החותמות שהוא מטביע על הסובבים אותו מכוח אישיותו ומעשיו — ואוסף...  אל הספר