138 אור יצחק מרגלית וְהַשוְנַיָ ביָנַיָהַם, יָוְכלָוְ לָנַהַלָ דַיָאֶלָוְגְ מִכבדַ בנַוְגְעְ לָזהַוְיָוְת הַשוְנַוְת וְיָוְכלָוְ לָהַתפְתחֶ וְלָשגְשגְ הַן כיָחֶיָדַיָם וְהַן כקבוְצַהַ . הַמִוְדַלָ הַפְדַגְוְגְיָ מִוְרכב מִכמִהַ שלָביָם : יָצַיָרת מִרחֶב בטוְחֶ ; עְיָדַוְדַ הַנַכחֶת הַזהַוְיָוְת הַשוְנַוְת ; קיָוְם דַיָאֶלָוְגְ הַמִכיָר אֶת הַשוְנַהַ וְמִוְקיָר אֶוְתוְ ; צַמִיָחֶהַ אֶיָשיָת וְקבוְצַתיָת הַמִחֶזקת אֶת הַמִרחֶב הַבטוְחֶ וְחֶוְזר חֶלָיָלָהַ . לָתפְיָסתנַוְ, כדַיָ שהַסטוְדַנַטיָם יָוְכלָוְ לָיָיָשם פְדַמִ"ז במִוְסדַוְת שבהַם הַם יָהַיָוְ מִוְריָם בעְתיָדַ, עְלָיָהַם לָחֶוְוְת אֶוְתהַ קוְדַם במִהַלָך לָיָמִוְדַיָהַם, כוְלָלָ 1 הַלָיָמִוְדַיָם הַדַיָסצַיָפְלָיָנַריָיָם . כאֶן הַמִקוְם לָעְמִוְדַ עְלָ שנַיָ אֶתגְריָם בהַטמִעְת הַפְדַגְוְגְיָהַ שעְוְמִדַיָם בפְנַיָ הַוְראֶת הַסיָגְדַ בדַרך הַמִוְצַעְת לָהַלָן . הַאֶתגְר הַראֶשוְן הַוְאֶ הַנַכחֶת זהַוְיָוְת בשיָעְוְריָם דַיָסצַיָפְלָיָנַריָיָם . עְיָסוְק בזהַוְת הַסטוְדַנַטיָם וְבדַיָאֶלָוְגְ ביָנַיָהַם מִתאֶיָם לָקוְרסיָ חֶיָנַ...
אל הספר