הקיבוצניקים חיו בצריפים פשוטים וחלקו ביניהם הכול - מכלים ועד מכוניות - ואכלו יחד בחדר האוכל . והילדים, כידוע, גודלו במסגרות נפרדות מהוריהם עד שנות ה- 80 . מנהיגי הקיבוצים ובני הדור שגדלו שם תפסו את התפקידים הבכירים בצבא ובממסד הפוליטי של המדינה הצעירה . צעירים אידיאליסטים מאירופה ומאמריקה נהרו בהמוניהם להתנדב בקיבוצים, מוקסמים ממבנה חברתי שנראה ששוויון סוציאליסטי אכן שורר בו . גם עבורי ההגעה לקיבוץ הייתה בגדר שבועת אמונים לכל מה שהוא ייצג - כולל מחיקת מעמדות חברתיים . אך במהרה התברר שרוב הקיבוצים פשוט לא היו בני-קיימא . היבולים שלהם לא יכלו להתחרות במוצרים שהגיעו מספרד וממרוקו, והמפעלים שבנו בהם נדחקו הצידה על ידי התעשיות המאוחדות והמתקדמות של המערב . בשנות ה- ,80 כאשר ישראל התמודדה עם אינפלציה של % ,400 הקיבוצים, שהוקמו לראשונה עוד ב- ,1910 נקלעו למשבר . הם החלו לאבד חברים, לאבד את התמיכה הממשלתית, ולבסוף נטשו הרבה מהעשייה הקולקטיבית שהנחתה אותם בתחילה . רבים מהם ניצלו רק בזכות מכירת קרקעות והפיכתן לפרברים . בימיי, משימתו של הנח"ל הייתה לתגבר את האוכלוסייה ואת התפוקה של אותם יישובים, ...
אל הספר