החכם באדם, חידד את האתגר ואת מחיר הידיעה : "ברב חכמה רב כעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב" ( קהלת א', יח ) . "והיה כאחד ממנו לדעת טוב ורע" - המושג "ידיעה" מופיע כחלק ממהות רוחנית-אלוקית . בסיפור התנ"כי על האדם ועץ הדעת ( בראשית ג', כב ) , כפי שפירשוה פרשני המקרא, ידיעה היא ההבחנה בין טוב לרע כי בזה נבדל אדם מן הבהמה ( רש"י, שם ) . קאנט ( 2013 ) מאפיין שלוש דרגות בידיעה : לסבור, להאמין ולדעת . סברה היא השערה בטרם יש הוכחה . אמונה - נתינת אמון בסברה ובאפשרות צדקתה . לעומת שתי אלה, הידיעה מבוססת על הוכחה . ידיעה היא ההכרה הוודאית של אדם בכך שטענה מסוימת היא אמיתית . בידיעה כערך ובפחד מלדעת כפי שהוא נחווה בהליך טיפולי, עוסק פרק זה . יהדות, למידה וידיעה חובת הלמידה היא ערך עליון ביהדות . ציווי אמוני ללמידת התורה על מנת לדעת את מצוות הא-ל וליישם אותן . מדובר בלימוד התורה על כל חלקיה, "תורה שבכתב" ו"תורה שבעל פה" . רוזנהיים ( 2004 ) מבהיר זאת ואומר ש"חז"ל ראו לעצמם משימה להנחיל את התורה ולהפנים את קרבת הא-ל, וכי הגישה המכוונת היא דרך טובה להשיג מטרה זו [ . . . ] לא ההגות המופשטת עיקר אלא המהות החינו...
אל הספר