344 ממי שלוש במקומות שבהם הוא בוחר לפרש או נמנע מלפרש מול מטופליו וגם בשימושים הוורסטיליים שהוא עושה במסגרת הטיפול ) . פערים אלה עוררו בי עניין וסקרנות רבה ששלחה אותי לחקור את פשר הפערים שבין המצע התיאורטי לביטויו בקליניקה . כתביו של ויניקוט זוכים לעניין רב . הוא מחבר פסיכואנליטי מוכר ואהוד, אך תפיסותיו המנסות לנסח את החוויה האנושית מנקודת מבט אחדותית, מציבות אתגר רדיקלי למטפלים המבקשים לחסות בצל ההמלצות הטיפוליות שמונחות בעובי המעשה הטיפולי שהציע . ניתן לומר שחרף העובדה שרעיונותיו המרכזיים על אודות העצמיות האנושית ( האמיתית והכוזבת ) , על חשיבותה של הסביבה ועל התופעה המעברית חלחלו אט-אט אל השפה האנליטית ואל החשיבה הפסיכולוגית והתרבותית של הדורות האחרונים - הרי שעומק הביטוי של החידושים הקליניים שהוא הציע עדיין עומד כאתגר לפני מטפלים רבים ( גם כאלה המבקשים את קרבתם לרעיונות אלה ) . הגישה הטיפולית שלו רדיקלית ודורשת מהמטפל התמסרות מלאה למטופליו, וזו אינה פשוטה כלל ועיקר . ויניקוט, רופא הילדים, ביקש למצוא דרך לגשר בין החשיבה הפסיכואנליטית שהוא כל כך העריך והאמין בה בכל ליבו ( זו שניסחה הפ...
אל הספר