250 ממי שלוש פוטנציאלי, ספטולה, שרבוט, תופעה מעברית ואשליה ( ואולי 67 גם תקשורת, יצירתיות, חברים דמיוניים, תוקפנות ותקווה ) . על סמך ארבע קבוצות מושגים אלה בניתי שני צירים אשר לטעֲנתי, ניתן לתאר דרכם את מעֲשה הטיפול הוויניקוטיאני ; הם מתארים תנועה דינמית, המשתנה מרגע לרגע ומתרחשת ( בד בבד ) במהלך המפגש הטיפולי הן במטופל והן במטפל . שני הצירים משולבים זה עֲם זה ויוצרים מארג הממזג שתי אופנויות ליצירת דמות מטפל היברידית . הציר הראשון ( המבוסס על שני קובצי המושגים הראשונים ) , שאותו אכנה הציר הפלזמטי, מתאר את מצבי ההוויה הדינמיים של המטופל ושל המטפל במהלך השעה הטיפולית . התנועה על פני הציר מתרחשת בין מצב הוויה ממוזג ( התרופפות צורה ) ובין מצב הוויה נפרד ( לכידות צורה ) . ניתן לחשוב על ציר זה דרך דימוי של עדשה מקרבת ומרחיקה ( זוּם, zoom ) ועדשה מבזרת וממקדת ( טֶלֶה, tele ) שהמטפל מחזיק מול המטופל וכלפי עצמו ומרגע לרגע חש ומודד את ה"מרחק הנכון הנחוץ", את הקרבה והמרחק ואת רפיפות ולכידות הצורה של שני המשתתפים . כמו צלם המחזיק בארגז הכלים שלו מגוון עדשות ומשתמש בהן בהתאמה לתנאים המשתנים של האור...
אל הספר