101 ֲֲ העברה מעברית הפרוידיאנית אינה עומדת בסתירה לעובדה שלכל אורך דרכו הוא ָ אימץ את הגילויים ואת ההישגים של פרויד ( המיניות הילדית, הקונפליקט האדיפלי, הלא-מודע המודחק, ההעברה, ההתנגדות ומושגים נוספים ) ושל קליין ( העמדה הדפרסיבית, המשחק כחלק מטכניקת הטיפול בילדים ועוד ) , למרות שאצלו קיבלו מושגים אלה תפנית והמשגה מחודשת, בהתאם לתיאוריה ההתפתחותית שהציע . פולגנסיו רואה בכך עדות נוספת לאמונה של ויניקוט בצמיחת הפסיכואנליזה כמדע . גם ג'יראר ( 2010 , Girard ) מציעה שוויניקוט דחה את ההמשגות המטא-פסיכולוגיות של פרויד כדי להמשיג מחדש ובאור אחר מושגים כמו "איד", "אגו" ו"סופר-אגו" ( המודל הסטרוקטוראלי ) ולצקת בהם תוכן חווייתי חדש . היא מסכימה עם הטיעונים של פולגנסיו ומנסה להראות שלמרות שוויניקוט אכן מבסס תיאוריה "עובדתית" ( במובן הקליני, היות שהיא נסמכת על החוויה של המטופל ) , הרי התיאוריה אינה מחליפה את המטא-פסיכולוגיה אלא דווקא מבססת ומעגנת אותה דרך המושגים הקליניים . לסיכום, כפי שטען קון ( 1970 ) בדברו על ההבחנה בין פרדיגמות שונות, המטא-תיאוריה שלהן לעיתים אינה תואמת ולא תמיד ניתן ליצור סינ...
אל הספר