80 יפעת מואס התפרסמו בעיתונות היומית ( הארץ , ידיעות אחרונות ) ונערכו עימם ראיונות בעיתונות הכתובה, בטלוויזיה וברדיו, וחלקם זכו בפרסים יוקרתיים בתחום הספרות ( פרס ברנשטיין, פרס ברנר, פרסי משרד התרבות ועוד ) . בניגוד לקבוצות מחאה מזרחיות אחרות ההתארגנות סביב ערס פואטיקה התרחשה במידה רבה באופן ספונטני . הערב הראשון נערך בבר בשכונת פלורנטין ובראיונות איתה לעיתונות סיפרה קיסר : לא היה שום ערב שרציתי להשתתף בו . . . והחלטתי שאני אארגן ערב שאני בעצמי הייתי רוצה להשתתף בו . פניתי לכמה משוררים שהערכתי . . . וידעתי שאני רוצה שתהיה חפלה ושתהיה מוזיקה שאני אוהבת . . . 281 אולם, כפי שקיסר מעידה בעצמה, הערבים שהקימה לא נוצרו "יש מאין", אלא הם חלק מהמרחב החברתי-עירוני-אינטלקטואלי של שדה השירה התל אביבי, והם התבססו על רפרטואר תרבותי קיים שהיא בעצמה הכירה . השירה של הכותבים נשענת גם על מסורת של שירה מזרחית של משוררים כמו ארז ביטון, ויקי שירן, סמי שלום שטרית, מתי שמואלוף ואחרים . גם במקרה זה מדובר בדינמיקה של היבדלות של מי שכבר השתלבו בעולם השירה . הייחודיות של ערבים אלו לעומת ערבי שירה אחרים הייתה בדג...
אל הספר