המבט האתית שמכוונת את ערכי השינוי ( 2020 , Burnes ) . גם התפתחויות בשדה הפסיכואנליזה הולידו ניסיונות לקשר בין הבנת היחיד כפרט ובין הבנת פעולתו בארגון ובקהילה ( זיגמונד פרויד עצמו, בפרט בספרו "תרבות באי-נחת", שנדור פרנצי, וילפרד ביון, מייקל באלינט ורבים אחרים ) . ביישום התאוריה הפסיכואנליטית לשדה הארגוני התפתחו אסכולות של יועצים ארגוניים, והיו שהציעו תהליכים קבוצתיים לפיתוח יכולת ארגונית . מודל טוויסטוק הוא דוגמה בולטת לכך, והוא מזוהה עם אריק מילר, עם א"ק רייס, עם ויליאם האלטון ועם אחרים . לפי אסכולה זו היועץ הארגוני המיומן צריך לנסות להבין את הדינמיקה הפנימית של הנועץ ואת ביטוייה ההתנהגותיים ולייחד קשב לתהליכים הקבוצתיים בארגון מתוך התייחסות גם לגרסאות האישיות בכל תפקיד וכן מתוך הכרה בכוחות לא רציונליים ולא מודעים המכוונים פעולה ניהולית . התועלת במרכז : הראייה העסקית בתור פרדיגמה מובילה במאה ה- 20 פרחו בתי ספר למנהל עסקים, ובתוכנית ההכשרה בהם ניתן משקל רב - ואף מופרז יש שיאמרו - לשיקולי רווחיות ועלות-תועלת בהתנהגות הארגון, לעיתים קרובות על חשבון שיקולים חשובים אחרים כגון שיקולים אתיים ...
אל הספר