תפס או הפתיע או הרגיז אותנו ? ) . לעיתים קרובות נגלה שישנו פער בין המסר המוצהר והגלוי של חומר מילולי כלשהו ובין מה שנחשף בעבודת הניתוח . פער זה יכול להתבטא בבחירת המילים, באופן השיח, במקצב ובניגון של הטקסט ( משפטים ארוכים ורכים לעומת משפטים קצרים וענייניים לכאורה ) ובאמצעות הרגש . דוגמה לכך היא ציניות - כאשר אומרים דבר מה, אך מתכוונים להפך ממנו . דוגמה אחרת היא עובד שמגלה יחס אדיב ונעים לכאורה במילותיו, אך ניכר שהוא קר ומנוכר . אם כן ניתוח חומרים מילוליים מאפשר לנו לגלות ערנות גם לממד הסמוי "בין השורות", ולגלות בו משמעויות נוספות . היבט מרכזי בטקסטים הוא הסיפור או הנרטיב . בני אדם חושבים לא מעט חשיבה נרטיבית, ונדמה שברירת המחדל שלנו היא להבין את העולם באמצעות סיפורים . הפן הסיפורי יכול לבוא לעזרתנו גם בניתוח טקסטים . נוכל לשאול : מה הסיפור הארגוני המסופר לנו, מה עיקר העלילה בו, מי הדמויות המרכזיות ? נוכל גם ללמוד הרבה מן המיתוסים בארגון, מן הפולקלור הארגוני ואפילו מסיפורי הרכילות . באמצעות ניתוח הסיפורים נוכל לזהות, בין היתר, אילו ערכים מקדשים בארגון, מה התרבות הארגונית ומה סגנון הניהו...
אל הספר