כך שגם המים עברו טרנספורמציה אלכימית מיש לישות . ובחורף קר וגשום, האוהל מוצף במים ואין מה לאכול, אבל לפחות אפשר לשתות מי גשמים שנאגרו . בחורף יש שפע מים, אבל קשה לראות בזה ברכה . אם יש יש בעזה הוא אלים מאוד, וככזה סופו שיהפוך לישות . וכך חולפות עוברות עונות השנה בין קיץ לחורף - ללא סתיו או אביב אשר יכלו לסמן הפוגה - בין קושי לקושי, בין אסון לאסון, והעולם יחד עם כוכבי הלכת הולך, בוכה ומחריש, כך שאת האסון ששמו עזה אפשר להבין מתוך זה שהסובייקט מבקש לדבר אל העולם, אבל העולם כישות טוטלית אינו משיב . בשביל עזה 145
אל הספר