לעתיד הילדים" ; ותושב נוסף שנעקר מהעיר עזה אומר : "שהעולם יראה בנו אנשים בעלי זכויות לחיות בכבוד - 99 אנחנו זקוקים לצדק ולאנושיות" . כולם רוצים לחיות חיים הכרוכים גם עכשיו, למרות ובשל פעולת השחרור, בסבל ובקושי אינסופיים ( גם לאחר הפסקת האש ממשיכים למות בעזה מדי יום עשרות בני אדם ) , שלא לדבר על אבלות חסרת מידה וזיכרונות של עבר קרוב-רחוק שעדיף לא לנסות לראות פנימה על מנת לזכור, שכן בשל הלם ההווה שנחתם כעבר אטוּם ראוי לא להיזכר בתהום של מה שאסור שיהיה . עכשיו תורו של הזמן המר להתרוקן מזיכרון העבר, שכן כאשר "הפלנטה האחרת" באה אל קיצה והעבר עומד מלכת, או אז "הפלנטה האחרת" מתגלה ביתר שאת . הווה אומר, כאשר תם האסון רק אז הוא מגלה את פניו שנותרים מכוסים-למחצה באפלה הכרחית, וזו פעולת אבלות קשה שנמשכת כזמן מרוסק בשפה . וכל עוד ישנה שפה וכל עוד ישנם אנשים שמתחזקים את השפה, אזי האסון הזה ששמו עזה ימשיך להיחשף אל תוך הגוף-נפש-שפה, אשר רק עכשיו, עם כניסת הפסקת האש לתוקף, מתחיל להגיב קצת אחרת . ולוינס לוחש באוזני דברים על האובססיה העתיקה ביחס לסוף העולם : "ביטויים דוגמת 'עולם שבור' או 'עולם הפוך', ש...
אל הספר