החוּרבה

16 ובדרזדן, והן מושחלות לתוכו כמו שהיה פעם קלן" ) גוש כאב באיברים הפנימיים, אבל הוא מסרב לשקם אותן כהריסות שלו בבשר : בל מעיד על עצמו שנמנע מלאחוז 17 בידו באת חפירה ולסייע בפינוי החורבות בקלן . ספרות ריאליסטית בנוסח החייל ששב הביתה וחיי היומיום בצל ההריסות עשויים שלא להיות מספקים כאן . בל עצמו נפצע ארבע פעמים, ערק מהצבא, חזר לצבא מחשש שיוצא להורג, ולקראת סוף המלחמה היה שבוי של הצבא האמריקאי, אשר להגעתו לאדמת גרמניה וכיבושה / הבסתה ציפה בכיליון עיניים, וזה היה עבורו השחרור 18 על פי בל, את החורבה יש לשמר פנימה כדבר הגדול . הכמוס ביותר עלי אדמות, ובעיקר לא לנסות למחוק כאילו העבר עבר והעתיד כצורת עתיד נותר פתוח, ולוּ מכיוון שנפשות מסוימות מסרבות לעבוד כאוטומט, שלא לדבר על הסירוב לאוטומט של הספרות כספרות חורבות בפרט ושל הספרות הגרמנית בכלל שנחרבה, ועכשיו צריך להתחיל 16 . שם, עמ' 76 . 17 . "ועליכם לדעת שסירבתי להשתתף בפינוי ההריסות מקלן, שהיה מחובתו של כל מי ששב מהמלחמה . לא נגעתי באבן, פיניתי רק את ההריסות מהסדנה של אבי [ . . . ] פיניתי אותן בהצנע, לבדי [ . . . ] אבל אבנים ציבוריות - אפילו ...  אל הספר