חגי ארליך 124 עיניים, ורגליים, למרחב המזרח-תיכוני, והגדירו עצמם במונחים של אִריתראִיות מהפכנית ערבית . רוב הנוצרים, במורשת "מפלגת האִיחוד" של ימי הפדרציה, המשיכו לראִות עצמם אִתיופים . רובם ראִו אִת עתידם הזהותי והאִישי במסגרתה של אִתיופיה . המשכילים שביניהם הצטרפו עוד בימי הפדרציה למנגנוניה ולמוסדותיה של אִתיופיה, תוך תקווה לבנות בה עתיד פתוח, ליברלי אִו מהפכני . רבים הצליחו להתקדם לעמדות חשובות בשלל תחומים . הגנרל אִמאִן אִנדוִֹם ( יליד הכפר ההיסטורי צעזגה ) היה לרמטכ"ל צבאִ אִתיופיה, ולמפקד נערץ על הדור הצעיר . אִמאִן פיקד על החטיבה האִתיופית שנשלחה לסייע לכוח האִו"ם במלחמת קוריאִה, הוביל אִת המלחמה מול הסומלים ב- ,1964 ונחשד, בצדק, על ידי הקיסר כמתנגד לאִבסולוטיזם הימיביניימי שלו . הואִ נאִלץ לפרוש מהצבאִ ו"הוגלה" ב- 1965 לכהן כסטטיסט בסנאִט הקיסרי חסר השיניים ( עוד נכונו לאִמאִן עלילות בימי מהפכת 1974 ) . אִחיו, מֶלֶס אִנדום, כיהן כשגריר בקהיר, תפקיד מפתח בממסד של היילה-סלאִסה . כמעט כל ענף בבירוקרטיה, בכלכלה ובמסחר שילב אִריתראִים בצמרת ניהולו, וכך גם שירותי הביטחון וחברת התעופה ...
אל הספר