חגי ארליך 112 ותנועה לאִומית אִריתראִית הלכה וצמחה . סיפוח אִריתראִה על ידי המשטר הקיסרי, כך נראִה היום, קירב לימים גם אִת קצו שלו . בתום מלחמת העולם דרשה אִתיופיה אִת החזרת אִריתראִה . דרישתה נשענה על נימוקים היסטוריים ואִחרים . בדצמבר 1950 קבע האִו"ם ( החלטה A390 ) שאִריתראִה תהיה אִוטונומית "בריבונות הכתר האִתיופי" ובהסדר של פדרציה . החלטה זו הייתה מהפירות החשובים יותר של המדיניות שנקט היילה-סלאִסה - לעבור מחסות בריטניה לאִוריינטציה אִמריקאִית . הבריטים החזיקו באִריתראִה לאִחר מלחמת העולם כפיקדון זמני מטעם האִו"ם בעוד עתידה נדון בין המעצמות . על המלאִכה הדיפלומטית מטעם הקיסר ניצח סגן שר החוץ, אִַקְלִילוּ הַבְּטָה-ווֹלְד, לימים ראִש הממשלה ודמות מפתח בהמשך סיפורנו . בגיבויה של וושינגטון נקבע כי "ממשלה פדרלית אִתיופית-אִריתראִית" תהיה אִחראִית על ביטחון ועל יחסי חוץ וכספים, ואִילו "ממשלה אִריתראִית", שתיבחר בבחירות חופשיות, תעסוק בענייני פנים . בחירות ל"אִספה אִריתראִית" נערכו במרץ ,1952 וביולי אִושרה חוקה אִריתראִית . בספטמבר 1952 הורד הדגל הבריטי מעל בית המושל באִסמרה והונף דגלה של ...
אל הספר