חגי ארליך 10 היה אִתיופי שמשל על המחוז בשלהי המאִה ה- ,19 והגן על אִדמת אִריתראִה בפני פולשים זרים - מצרים, סודנים, אִיטלקים . בתוך כך כונן ראִס אִלולה אִת בסיסו בכפר הקטן אִסמרה, בירת אִריתראִה מאִז ועד היום . לאִורך השנים הבאִות המשכתי לחקור אִת אִרצות המרחב האִפריקאִי והמזרח-תיכוני, ופרסמתי לאִ מעט על המפגש ההיסטורי ביניהם סביב אִריתראִה . ספר זה מבוסס גם על הספרים שכתבתי לאִורך השנים, ועל עיון מחדש במה שכתבו אִחרים . בזמן שבו נכנסתי לתחום, בשנות ה- 70 ‑ 80 של המאִה ה- ,20 הייתה לאִריתראִה תדמית אִחרת לגמרי . על רקע שלטונו האִרכאִי באִתיופיה של הקיסר היילה-סלאִסה ( עד 1974 ) , ולאִחריו, על רקע משטרו הסטליניסטי של הרודן האִתיופי מנגיסתוּ הילה-מָרים ( עד 1991 ) , היו האִריתראִים יקירי העולם, בייחוד בקרב נוער הקמפוסים במערב, חוגי ליברלים וחוגי מרכסיסטים . הם מרדו בשליטים הללו והתאִרגנו היטב ב"חזיתות שחרור", כלומר בגופי גרילה מודרניים ששאִלו מסגרות ותכנים מהמהפכנים הערביים במזרח הערבי ובצפון אִפריקה . למסגרות אִלה הכניסו האִריתראִים הצעירים יסודות של שחרור חברתי, כולל של נשים לוחמות . ה...
אל הספר