ואולם בעיון נוסף מתברר שלא זו בלבד שמהלך הסיפור המובא בחטיבות המדרש אינו שומר על הרצִף של סיפור המגילה, אלא הוא אף פורץ את מסגרתו . מחד גיסא, חלקים משמעותיים מהסיפור המקראי נעדרים לחלוטין מהמדרש ומקצִת הפסוקים עצִמם כלל לא מוזכרים, ומאידך גיסא, אירועים אחרים חוזרים בו פעמים מספר . יתרה מזאת, גם לאחר הפסוק המסיים, שהזכרנו לעיל כחותם את מסגרת העלילה, מובאות דרשות נוספות שאינן צִמודות לפסוקים מהמגילה אלא לפסוקי המזמור, החוזרות לתאר את כניסתה של אסתר אל המלך . הרכב המדרש וסידרו, כפי שיצִאו תחת ידי העורך, קשורים בוודאי למסגרת הייחודית הנגזרת משיבוצִו של המדרש לאסתר בתוך המדרש למזמור כב בתהלים . למשל, חלקים מסיפור המגילה המתארים את הרקע שקדם לגזירה עצִמה, כדוגמת משתאות אחשוורוש ; גירושה של ושתי ולקיחתה של אסתר ; גידולו של המן והפלת הגורל על היהודים, רלוונטיים פחות למסגרת זו, המתמקדת בתפילה על צִרה קיימת . ואולם עניין זה אין בו כדי להסביר את כל בחירותיו של העורך, שכן ישנם גם חלקים אחרים מסיפור המגילה השייכים במובהק לתהליך ההצִלה של העם, ובכל זאת אינם מקבלים כל התייחסות במדרש . למשל, סיפור המש...
אל הספר