של דרשות מעורבות הכוללות, בין השאר, את דרשת החתימה לסיפורה של אסתר . ניתן לראות שמבנה זה משקף מגמה להתאמה בין הצִורה הספרותית לבין התוכן העלילתי של המדרש . כשם שהעלילה נבנית בהדרגה לכיוון השיא הדרמטי עם כניסתה של אסתר אל אחשוורוש, שלאחריו מגיע שלב ההתרה, כך גם בנויה מידת האינטנסיביות של המדרש בין חטיבות הפתיחה, הפרשנות והחתימה . לפי כיוון חשיבה זה ניתן להסביר את ההפוגה בעיסוק באסתר בסעיפים כח-לא כאסטרטגיה ספרותית של השהיה שנועדה ליצִור עיכוב בהתקדמות העלילה במטרה להגביר את המתח הדרמטי לקראת שיא העלילה - גאולת עמה של אסתר . ניתוח תוכני של חטיבות המדרש בחינה תוכנית של חטיבות המדרש מגלה שמבנה המדרש שחשפנו ומידת האינטנסיביות של חלקיו השונים הולמת גם את תוכני החטיבות השונות, כפי שיתבאר בפסקאות הבאות . חטיבות הפתיחתאות שש החטיבות הראשונות של המדרש ( סעיפים א-טו ) , המעוצִבות כפתיחתאות, כוללות כולן חומרים שונים על אסתר . בדרך כלל חומרים אלו משובצִים בחלקים האחרונים של החטיבות, לעיתים הן דרשות שלמות על אסתר ולעיתים הן דרשות כלליות יותר הנוגעות באסתר רק בשוליהן . הזכרנו כבר במבוא את הפתיחתא ככל...
אל הספר