אותם מדרשים, וביניהם גם מדרש תהלים . אופיו של מדרש תהלים והמבנה שלו מקשים מאוד על תיארוך ברור ואחיד של המדרש ועל זיהוי המקום שבו נערך . מחד גיסא, ישנם סימנים ברורים לקדמותו של המדרש על פי אזכורו במקורות קדומים, כגון התלמוד הירושלמי המתייחס ל"אגדת תילים", 2 מאידך גיסא, שייתכן שהייתה נוסח קדום של מדרש תהלים . המדרש כולל אזכורים לאירועים ומקומות מתקופות מאוחרות, ומכיל חומרים מספרות חז"ל מקבילה . עקב מורכבות זו עלו דעות שונות בקרב החוקרים בנוגע לתקופה ולמקום שבהם נוצִר המדרש . להלן אסקור את העיקריות שבהן . יום-טוב ליפמן צִונץ, שנחשב לאבי תנועת חוכמת ישראל, הוא הראשון שחקר באופן מדעי את מדרש תהלים, ומחקרו נכלל בספרו 3 ספר זה, המונומנטלי הדרשות בישראל והשתלשלותן ההיסטורית . שיצִא בשנת ,1832 משמש גם כיום מקור הידע העיקרי על מדרשי האגדה בכלל, ועל מדרש תהלים בפרט . צִונץ מאחר את תקופת עריכת המדרש למאות האחרונות של תקופת הגאונים ( סביב המאה ה- 9 לספירה ) וממקמו באיטליה . את דעתו זו הוא מנמק בכך שבמדרש ניתן למצִוא את מה שהוא מזהה כליקוטים מהתלמוד הבבלי, הפסיקתא, מברייתא דר' אליעזר, מהתנחומא, ומפס...
אל הספר