שלב זה מתאפיין בתגובות גופניות קשות אצל המטופלות , ולא רק אצלן . במהלך הטיפול הנשים חוות מחדש תחושות של כאבים בגוף, בחילות , הקאות וסחרחורות , ותחושות אלה אינן פוסחות גם על המטפלות . למרות ניסיון רב שנים בעבודה עם טראומות הזנות , מצאתי את עצמי יושבת בחדרי לאחר פגישה ראשונה של קבוצה להחלמה מזנות , עם סחרחורת קשה שחלפה רק לאחר כחצי שעה . הדרמה המתחוללת בין הרצון לדבר לבין הקושי , והתחושה שהדיבור הוא בלתי נסבל , מתקיימת לאורך כל שלב עיבוד הטראומות של הזנות . מה שנותן את הכוח להמשיך ולדבר הוא הניסיון, המלמד אותנו שהדיבור הזה מאפשר הקלה מיידית , תקווה להחלמה ושחרור מדפוסי ההתנהגות הבעייתיים : רבקה : קשה לי לדבר על זה . אי אפשר לתאר את ההשפלה . זו הטראומה הכי גדולה שעברתי בחיים שלי , בא לי להקיא גם עכשיו . יש לי הרגשת גועל . קשה לי להיות שם , לא רוצה לחפור ולגלות דברים ששכחתי . לפעמים עדיף לא לחקור ולא לדעת . ענת : את אומרת שאולי עדיף לא לפתוח דברים . באמת זו שאלה , האם זה עוזר לדבר על דברים קשים , כואבים , מגעילים , מפחידים , או שעדיף להשאיר אותם מאחור ולהמשיך הלאה . רבקה ו אי אפשר לשים דבר...
אל הספר