גמילה מסמים

מתבססים על הידע והניסיון הטיפולי עם גברים מכורים , ואינם מותאמים לטיפול בנשים מכורות . נשים אלה צריכות להחלים מהטראומות של ההתעללות המינית בילדותן ובבגרותן, ומהטראומות שחוו בזנות , ואלה בוצעו בעיקר על ידי גברים , כולל גברים קרובים להן . אלא שרוב מרכזי הטיפול במכורים הם מרכזים מעורבים לטיפול בגברים ובנשים . הנשים מהוות מיעוט בקרב המטופלים הגברים , כשגם בצוות הטיפולי ובהנהלה קיים רוב גברי . מצב זה מקשה על הנשים למצוא מרחב טיפולי בטוח שיאפשר טיפול בטראומות הילדות והזנות . בטיפול המעורב קשה לשמור על גבולות בטוחים בין גברים ונשים בזמן הטיפול , ולעתים קרובות הנשים מדווחות על יחסי מין בתוך הטיפול , הן עם חברי הצוות והן עם מטופלים אחרים . תופעה זו מסוכנת לנשים המחלימות מניצול מיני מתמשך, משום שהיא מפעילה מחדש את הטראומות המיניות שהן חוו בילדות ובזנות . שכן הנשים טרם פיתחו יכולת לשמור על גבולות הגוף, והן עשויות לבלבל בין אהבה לניצול מיני , ונמצאות בסיכון גבוה לקורבנות חוזרת . יחסי הטיפול צריכים להיות חוויה מתקנת , וכאשר הגבולות לא נשמרים ניתנת לאישה הוכחה נוספת לכך שהיא נתפסת כאובייקט מיני . נש...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד