המודעות שלנו . כך למעשה הדיסוציאציה פועלת כנורמה חברתית . ההפרעות הטראומטיות הקשות ביותר מתפתחות בהקשר שיש בו שילוב של היבטים קליניים תוך-נפשיים עם היבטים סוציו-פוליטיים . טראומה שאינה מוכרת על ידי החברה מחוללת את ההפרעות הדיסוציאטיביות הקשות ביותר . קורבנות של טראומות שאינן מוכרות באופן פוליטי וחברתי סובלים מנזק כפול : הנזק שנגרם על ידי האירועים הטראומטיים והנזק שנגרם עקב העדר הכרה ולגיטימציה חברתית לנזקים הנפשיים שנגרמו להם . ההשפעות הנפשיות של השתיקה החברתית הן עצומות . כפי שתיעד זאת יקובו טימרמן הארגנטינאי , "האסיר ללא שם" : למן ה רגע הראשון שררה השתיקה הרועמת המופיעה בכל ארץ תרבותית אשר מקבלת באדישות את ההנחה כי האלימות בלתי נמנעת , ואשר מקבלת בלא עוררין את האימה הגדולה המשתלטת עליה לפתע פתאום . זו השתיקה , יכולה להפוך כל אומה לשותפה לדבר עבירה . . . ממדי השואה מובנים בהסתכלות על גודל השתיקה יותר מאשר על מספר הקורבנות . מה שמטריד 43 אותי הוא שהשתיקה הזו חוזרת על עצמה כיום . בקרב אנשי מקצוע המטפלים בהפרעות דיסוציאטיביות קיימת היום ההכרה , שהסימפטומים הקשים של הדיסוציאציה נוצרים באמ...
אל הספר