המסך עולה על בר כוכבא

ירושלים ובית המקדש, ומזהיר מפני חזרה על אותה טעות : אֵיךְ תָּעֵזוּ נּתֵּק עוֹל הָרוֹמָאִים הּצִֵּל טֶרֶף מִבֵּין שִׁנֵֶּי הּלְְּבָאִים . . . גְּּם בְּמִלְחֶמֶת טִיטוּס הֵן הָיְתָה כָּכָה גְּּם אָז דִָּבְּרוּ עָתָק כִּי יָדָם רָמָה וְעֵת דִָּבֵּר שָׁלוֹם, עֵת חֲמָתוֹ שָׁכָכָה הֵם לוֹ לָעָגוּ, וּיּעֲנוּ רּק "מִלְחָמָה" וּיִבְעּר אּפּוֹ, וּחֲמָתוֹ הִתְלּקָָּחָה לִהּט הּמִָּקְדָָּש וְצִיַּוֹן לֶעָפָר שָׁחָה . . . יָדּע שָׁוְא נִצְִּחוֹ יּעֲמֹד אּךְ יוֹמּיִם יִגְלֶה יִשְְׂרָאֵל, תִּפּוֹל יְרוּשָׁלּיִם ( עמ' 17 - 18 ) . ההסתייגות מהמרד וממנהיגותו של בר כוכבא מושמת גם בפי דמויות אחרות . דבורה, אף שהיא מאוהבת בבר כוכבא, מודעת לביקורתו של אביה : אָבִי, רּק אָבִי, בּוֹ יֶחְזֶה תּּהְפּוּכוֹת לָנוּ חִצִֵּי מָוֶת בְּקּשְׁתּוֹת הּדְָּרוּכוֹת בֵּן כּוֹזֵב יְכּנֵֶּהוּ, כִּי לְלֹא תּוֹעֶלֶת יִשְׁפּוֹךְ דָָּמִים, נִכְזְבָה כָּל תּוֹחֶלֶת ( עמ' 3 ) . גם דוד, בנו של רבי אלעזר המודעי, רואה בבר כוכבא מנהיג המסכן את העם ומוליך שולל אותו ואת חכמיו : זִקְנֵי יְשֻׁרוּן אֵיךְ יִשְׁלָיוּ בִּמְכוֹנָם בִּרְאוֹתָם נ...  אל הספר