מנבכי הארכיון: כתובה מאוקראינה

אלול תשפ״ו_אוגוסט 2026 69 העולם השנייה . וולקובה סיפרה כי כאשר נכנסו הגרמנים לסקולה נורו יהודים רבים, וארבע עגלות עמוסות גופות נלקחו אל היער הסמוך והועלו באש . מיד כשהחלו הרציחות הביא ד״ר קליינר את בנו הצעיר לביתה של משפחת טְלושק, וזו צירפה אותו אל ששת ילדיה . הרופא עצמו נמלטְ עם בן נוסף . על וולקובה, שהייתה אז כבת עשר, נאסר להזכיר את דבר קיומו של הילד שהוסתר בביתם, והיא לא זכרה את שמו, אך זכרה היטְב שהוא נהג לקרוא בשם אחיו הגדול מוישה . בשלב מסוים במהלך המלחמה שב ד״ר קליינר ולקח עמו את בנו הצעיר, לאחר שמצא מקום מסתור עבורו ועבור שני ילדיו . מאז אבד הקשר עמו ולא נודע לה מה עלה בגורלם . משפחת טְלושק עברה גם היא תלאות . אב המשפחה שהה בכפר וליקי ליובין ( Velykyi Liubin ) בשעה שהמפקדה הגרמנית במקום הועלתה באש, וכעונש על כך נורָה עם 114 תושבים אוקראינים נוספים . אֵם המשפחה וילדיה נדדו בין כפרים בחיפוש אחר פרנסה, וכששבו לביתם בסקולה לאחר המלחמה התברר כי המקום הופגז ורוב הבתים נהרסו . במהלך שיטְוטְ בין ההריסות מצאה וולקובה את הנרתיק עם המסמך בעל הכתב המוזר . היא סברה כי הוא שייך למשפחת הרופא ...  אל הספר