ה דיון סביב השתתפותן של נשים במוקדי קבלת ההחלטות, שירותן בצבא ושוויון זכויותיהן, המעסיק את החברה הישראלית גם כיום, החל עוד לפני קום המדינה . כבר בראשית המאה העשרים נאבקו נשים ביישוב העברי על הזכות לבחור, להיבחר ולהשתתף באופן מלא בבניין הארץ . מתוך מאבק זה צמחה מפלגת הנשים הראשונה בארץ ישראל, שביקשה לממש עיקרון פשוט אך מהפכני – חוקה אחת ומשפט אחד לאיש ולאישה . קול ומושב לידת התנועה הציונית וההכרה בזכותן של נשים לשוויון בחוגים הציוניים התרחשו במקביל, כמעט בעת ובעונה אחת . ערב הקונגרס הציוני השני ב- 1898 התקבלה ההחלטה כי לנשים תהיה זכות הצבעה וכי הן יוכלו להיבחר כצירות, ובשבועון הציוני Die Welt – העולם – שייסד בנימין זאב הרצל בווינה ב- 1897 נכתב כי לנשים בקונגרס יש מושב וקול . הייתה זו החלטה יוצאת דופן, שכן עד אז הייתה ניו זילנד הרחוקה המדינה היחידה שהעניקה לנשים זכות בחירה לפרלמנט כבר ב- 1893 . ב- 1903 , חמש שנים אחרי הקונגרס השני, נוסד בזכרון יעקב ארגון הגג של יהודי ארץ ישראל – ׳הכנסייה הארצישראלית׳ . במקום התכנסו נציגי היישוב הישן ונציגי היישוב החדש – גברים בלבד – ועלתה השאלה אם נשים י...
אל הספר