68׀ דוד אבודרהם ובשימוש לא מאוזן בכוח, ומהצד הנגדי ביקרו אותו על כך שהוא מתלבט נצחי, שמתקשה ללכת עד הסוף במימוש החלטותיו . המקרה של קלינטון ממחיש את הדילמות המורכבות העומדות בפני מנהיגים ליברלים כשהם נדרשים להפעיל כוח — תוך ניסיון לאזן בין שיקולים הומניטריים, יעדים אסטרטגיים ושיקולים פוליטיים פנימיים . כשמנהיג מזהה כאוס או התפרצות חריגה בקרב פרט או קבוצה, קיימת נטייה כמעט אוטומטית לרכז כוח וסמכויות ולדכא את ההתפרצות . אם אלו הם ניצנים ראשונים של ההתפרצות, תגובה חריפה עשויה להיות מוצדקת כדי לבלום את הסחף . ואולם, בלא מעט מהמקרים המנהיג "נרדם בשמירה" ומגיב באיחור מסיבות שונות — לפעמים בשל שיקולים טקטיים, בשל חוסר מודעות או בשל חוסר החלטיות . כשהחריגות מתרבות, הוא חייב לנקוט צעדים דרמטיים בטענה כי גילה סבלנות עד שנחצו כל הקווים והוא נאלץ לנקוט תגובה תקיפה ורחבה . כאשר מנהיג בוחר בגישת הכלה גם כאשר אינו מסכים להתנהלות אנשיו, ובהמשך נוצר פער חריף בין תקופת ההבלגה הארוכה לבין עוצמת התגובה החריפה שבה בחר לבסוף, המנהיגות שלו נתפסת כחלשה וכבלתי יציבה . דפוס מנהיגות כזה מזמין את חברי הארגון להתנ...
אל הספר