47׀ דוד אבודרהם משום כך, שאלת הגבולות, החל מחינוך ילד קטן ועד בכלל, מעוררת ויכוח נוקב בין המחזיקים בגישות שונות . בקצה האחד עומדת הגישה הליברלית הקיצונית, הדורשת חופש מוחלט משחר ילדותו של האדם וסומכת על יכולותיו ועל כישוריו מתוך הנחה שהתהליך הטבעי של ההתבגרות יתרחש בצורה הטובה ביותר, גם אם יהיה כרוך בלקיחת סיכונים . לפי תפיסת עולם זו, על המבוגרים להימנע מלהפריע לו במשימה . גם במערכות אחרות בחיים הבוגרים הכוונה היא לאפשר לפרט חופש מרבי ללמוד מטעויות ולהתמודד עם אתגרים בכוחות עצמו . בקצה השני שוכנת הגישה הסמכותנית ההיררכית . גישה זו תובעת מהילד ציות מלא להוריו ולכל בעלי הסמכות המצויים בסביבתו, בלי לחרוג מהכללים . לאורך חיינו אנחנו נתקלים בגישה זו בארגונים בעלי מבנה סמכותני והיררכי כמו גופים צבאיים וביטחוניים, אך גם בלא מעט ארגונים אזרחיים ועסקיים הפועלים באותה רוח . לכל אחת מהגישות הללו יתרונות וחסרונות . על הרצף שבין שתיהן יש נקודות רבות, שעליהן מושתתות גישות ניהול מגוונות . באופן כללי כדאי גם לארגון ליברלי לאמץ חלקים סמכותניים יותר, וגם לארגון סמכותני, אפילו צבאי, לאמץ חלקים רכים יותר,...
אל הספר