45׀ דוד אבודרהם חרדותיו . הוא מבקש שקט נפשי ולכן כל אירוע החורג מן השורה עלול להיראות כדבר שמאיים על שלוותו או על ביטחונו האישי . מקשיב מסוג זה נוטה להעצים כל עניין, לראות שחורות ולאבד פרופורציות בקלות . ניר ידע שאמירה, המנהלת, היא טיפוס דרמטי והיסטרי במיוחד . תחושות החרדה שלה היו מופרזות, והיא נטתה לעשות מכל זבוב, פיל . ניר חש לעתים צורך לגונן עליה, לחסוך ממנה פרטים ולא להכניס אותה לחרדות, ולכן נמנע דרך קבע מלשתף אותה בחוויותיו ואף בתקלות קטנות שידע כי יתגבר עליהן בעצמו . הפעם היה נסער מאוד, ופלט בפניה כי הוא מתוסכל מאוד מתקלה שעשתה עמיתתו לצוות, שחייבה אותו לעבוד שעות רבות "לכיבוי השרֵפה" . תגובתה ההיסטרית של אמירה הביאה אותו מהר מאוד להתחרט על פליטת הפה . לא רק שלא זכה לאמפתיה למצבו, אלא שהיה צריך גם להרגיע את אמירה, שהגיבה לסיפור כאילו כל העולם קרס . ניר הפסיד אמפתיה שנזקק לה, ואמירה הביאה למצב שבו לא תהיה עוד מעורבת בחוויותיו של העובד המסור, משום שהוא חש צורך לגונן עליה מפני קריסה, והניח שהיא לא תציע פתרונות יעילים . בניגוד לתגובה הקודמת, רבים מאיתנו עושים מאמץ להזדהות עם רגשות הס...
אל הספר