05׀ דוד אבודרהם רגשות כמניפולציה . הוא ממוקד בהקניית איזון של צדק ואמת לשיחה, ומנסה להציג את הצד הנגדי בלא להכיל את רגשותיו של האדם הנסער שמולו . תשומת לבו נתונה להגנה על האחר במקום לסייע בטיפול בפגיעות הרגשיות של הדובר, והוא משוכנע שהוא מנהל דיון צודק ומאוזן בעודו נתפס למעשה כאדם שדורס רגשות ומכתיב מסקנות . זאת ועוד, הוא מגלה אטימות לרגשות הדובר, ומדגיש שבעיניו ערכים של צדק והיגיון חשובים יותר מרחשי הלב ומהעולם הרגשי של הדובר . סתיו היתה נסערת מאוד בעקבות האירועים . היא מכירה היטב את שיר, מנהלת האגף הקפדנית, הדקדקנית ושוחרת הצדק . מה הטעם שתיגש לשיר ותספר על האירוע ועל תחושותיה כלפי המעורבים בפרשה ? הרי שיר בוודאות, כדרכה, תצדיק את היריבים ולא אותה . ואכן, שיר היתה מרוכזת בהצדקת הצד האחר ולא בהפגנת רגישות לסערת הלב של סתיו . לשיר חשובה האמת הצרופה, וחשוב לה שסתיו תקבל פרופורציות ביחסיה עם אנשים . סתיו, מצדה, נזקקה רק למעט אמפתיה . גם אם יתברר לבסוף ששיר צודקת בטענותיה, הרי שגישתה לא הועילה ואף יצרה נזק מיותר ביחסיה עם אנשיה . דפוס "הפרקליט היריב" דומה מעט לדפוס "המתחקר" . לא פעם כשאנו...
אל הספר