84׀ דוד אבודרהם באמפתיה ובהקשבה . הוא מציג גישה פרגמטית ונתפס כמי שמתעלם מעולמו הרגשי של האדם שפנה אליו עם בעיה, מספק פתרונות שאינם מחוברים לעולמו הפנימי של הפונה, ובכך מונע ממנו את האפשרות לתהליך של חשיבה והפנמה . הוא משוכנע שהוא נותן את המענה הטוב ביותר לאדם שפנה אליו, אולם למעשה הוא נתפס כטרחן חסר תקנה . דליה חוותה תקרית קשה עם בני, ראש הצוות שלה, ופירשה את תגובתו כעלבון חריף . הסערה בערה בה בעוצמה משהבחינה כי כל חבריה נכחו בחדר, מאחוריה, בזמן שיחתם . בני היה מודע להצגה ולקהל הצופים, ואילו היא חשבה שרק היא עומדת מולו . היא שמרה על מערכת יחסים טובה מאוד עם יואל, המנהל, אולם השתדלה לא לערבו בוויכוחים פנים-צוותיים . דליה אהבה את עצותיו של יואל ולא פעם ראתה בו דמות אב המייעץ מתוך חוכמת החיים שלו . הפעם נזקקה רק להקשבה . היא לא רצתה לערב אותו במשבר ולא חיפשה עצות ופתרונות בשלב זה . יואל, שפעל מתוך גישה אבהית, רצה מאוד לעזור לדליה וכמעט כנגד כל משפט שאמרה הציע פתרון . נוכח תסכולה הגובר התקשה יואל להבין מדוע עצותיו הטובות אינן נופלות על אוזן קשובה . מעניין לגלות שזוהי אחת הגישות היותר אוהד...
אל הספר