מנהיג ללא דרגות׀ 45 כשנראה לו כי הדברים שאומרים אנשיו אינם נכונים או אינם מתבססים על הנחות נכונות, קיימת נטייה מיידית לתקן את הדובר ולהעמיד אותו על טעותו . זה נכון בעיקר אם סגנון הדיבור הנסער חוצה גבולות לטעמו . ואולם פעמים רבות העובדת הנסערת אינה חושבת בעת הבעירה הרגשית על הדיוק ועל אמיתות הדברים, והיא בעיקר מנסה להביע תסכול, עצב, כעס, אכזבה ורגשות סוערים אחרים בפני מי שלדעתה יכולה להבינה ואולי להקל את המצב . שני נכנסה למשרדה של המנהלת נילי לאחר ויכוח מעליב עם חברתה לעבודה . פניה הביעו מתח וכעס, וביטויי הזעם והשנאה שהשמיעה כלפי צוות העובדים עוררו אצל נילי התנגדות חריפה לטענות עצמן, ולסגנון הבוטה לטעמה שבו הושמעו הדברים . נילי, המנהלת, ניסתה תחילה להמעיט בערך האירועים, וביקשה לשכנעה בהיגיון שהיא פשוט נסערת ושאין מקום לסגנון הדיבור הזה . נילי רצתה מאוד להעביר לשני מסר מרגיע, שלפיו סכסוכים כאלה הם חלק מהחיים ואינם צריכים להשפיע עליה כל כך לרעה . שני, מצדה, חשה שהתשובה של נילי לא משקפת הבנה למצבה הרגשי, ושהיא מסרבת להבין את נקודת המבט שלה . יש אנשים שחשים צורך כמעט אובססיבי לדרוש מיד דיוק...
אל הספר