סיכום

סיכום 87 במרחב שבו הוא חי ובו חיו אבות אבותיו, ובכך הפך הסיפור המקראי ל״מדרש״ שתפקידו להסביר ולתווך את המקום והסביבה . שני התהליכים שהצבעתי עליהם הם יצירת סיפור ייסוּד גלילי, המאמֵץ גיבור מקראי ומעניק לו דימוי הרואי כמייסד קדמון, והעתקה של סיפורים מסביבתם המקראית המקורית אל המרחב הגלילי . הדגמתי תהליכים אלו על סיפור הכניסה לארץ בהובלת יהושע בן-נון ועל סיפורי שמשון . מפה 1 : המקומות בצפון הארץ המוזכרים בספר ; שורטטה בידי ד ״ ר רועי צבר לקרוא את הנוף 88 בפרק ב עסקתי בביטוייו הרבים של הזיכרון החשמונאי בגליל . נוכחנו לדעת שיש לזיכרון זה תרומה משמעותית בעיצובה של התרבות היהודית של שלהי העת העתיקה . בשונה מהתמונה הדו-ערכית העולה מספרות חז״ל, בספרות העממית מרובים היו ביטויים של הערצה לחשמונאים והם נחשבו כגיבורי האומה וכמייסדיו של הגליל היהודי . יהודי הגליל וחכמיו הכירו את הסיפור החשמונאי ושמרו על מסורת חג החנוכה . סיפור הייסוד החשמונאִי של הגליל הונצח ברשימת משמרות הכהונה וניצחונם שוחזר על ידי פיוטים רבים שנכתבו לכבודם . עדות אמנותית להערצה זו הצעתי לראות בפסיפס הפילים שהתגלה בחוקוק . יש מקום...  אל הספר