פרק שישי : מבוא לאפוקליפטיקה גלילית 3 2 החל מחיבורים הלניסטיים כמו ספר חנוך א, דרך מקורות מספרות חז״ל ומשלהי העת העתיקה, ועד למקורות מתקופת ימי הביניים . אפנה תחילה לספר חנוך א . חנוך וספר חנוך א דמותו המקראית של חנוך נתפסה בעיני כותבי מסורות ואגדות בעת העתיקה כדמות מיתית המחוברת לעולמות עליונים . המקרא ציין שחנוך לא מת אלא נלקח לשמים : ״ויתהלך חנוך את האלהים ואיננו, כי לָקַח אותו אלהים״ ( בראשית ה, כד ) . עלילותיו של חנוך בעולמות העליונים תוארו בהרחבה בספרות המיסטית היהודית, ספרות ההיכלות והמרכבה, אולם הספרות הרבנית הקנונית התעלמה ממנו ולמעשה, כפי שציין גינצבורג, לא נזכר שמו בכל הספרות התנאית ובשני התלמודים . שם זה נזכר פעמיים או שלוש במדרשים קדומים, אך ללא אותה הערצה שנערץ בה בספרים 8 הפסאודואפיגרפיים ובספרות הנוצרית . 9 התעלמות זו מקורה, כפי שרמז גינצבורג, באימוץ דמותו של חנוך בנצרות הקדומה . חנוך הוא יילוד אישה העולה לשמים ללא מיתה, ומהווה מעין תקדים לישו . התנגדות זו של חז״ל להעצמת דמותו של חנוך הובּעה גם בהצגתו כדמות שלילית, ומספר ויכוחים בין חכמים למינים הם סביב חנוך ולקיחתו לשמ...
אל הספר