פרק רביעי : יוסף הקומס וראשית בניית הכנסיות בגליל כנסיות, ואבדוק האם יש בממצאים ובעדויות אלו בכדי לאשש או להפריך את הסיפור . התמונה הכוללת שתעלה מתוך בחינת היבטים אלו היא של סיפור מגמתי, שקשה למצוא לו ביסוס ריאלי . הקריאה שאציע לסיפור היא הקריאה הספרותית, אשר חושפת בפנינו עושר של דימויים וכתיבה מגמתית . כתיבה פולמוסית זו מבליטה את הצדדים הסימבוליים במאבק על ההגמוניה בין היהדות הוותיקה לבין הנצרות, אחותה הצעירה שקיבלה באותה עת מעמד לגיטימי, והיא הלכה וכבשה לה את מקומה . אפיפניוס ויוסף הקומס סיפורו של יוסף הקומס מופיע בחיבורו המקיף של הבישוף אפיפניוס, בן המאה הרביעית, הקרוי ״פנאריון״ ( = תיבה ) , שהוא, לדברי מחברו, תיבת תרופות כנגד מגוון של סטיות ותורות כפירה ומינות, המדיחות את המאמין הנוצרי מדרך הישר . החיבור כולל פירוט של שמונים תורות כפירה ומענה על כל אחת ואחת מהן, בבחינת ״דע מה שתשיב״ . הסיפור על יוסף מופיע בתיאור הכפירה מספר 30 של כת המכונה ״האביונים״, קבוצה של נוצרים מתייהדים שהאמינה בקדושת הבשורה על פי מתי בלבד . אפיפניוס מספר שהאביונים קיבלו כספר קדוש רק את הגרסה העברית של הבשורה...
אל הספר