לקרוא את הנוף 8 הדותהו ורבי פנחס הכהן . מלבד יוסי בן יוסי, שיצירתו מתוארכת למאה החמישית ( ״תקופת הפיוט עלום השם״ ) , שאר הפייטנים שיוזכרו פעלו במאות השישית עד השמינית, תקופה המכונה ״תקופת הפיוט הקלאסי״ . כינוי זה נובע ממעמדה המכונן כתקופה שבה עוצבו סוגי הפיוט השונים והתגבשו הלשון והסגנון הפייטני . רוב 70 עיון בפיוטיהם יחשוף בפנינו את תמונת הזיכרון פייטני התקופה פעלו ויצרו בגליל . החשמונאי כפי שהצטיירה בעיני היהודים בני התקופה . יוסי בן יוסי ( מאה חמישית ) אין בידינו פיוט של יוסי שהוקדש לחנוכה, אולם ישנה התייחסות למרד החשמונאי בפיוט הבא : נמכרו יונים לבני יוונים, וריחקום מעל גבול מלוכה, 7 ניארו ברית ודת והימרו עם באל, ומגרום בלא כח מכהני מלוכה . 7 הכינוי ״מכהני מלוכה״ מכוון לחשמונאים ומביע הערכה חיובית למלכותם . יניי ( מאה שישית ) יניי, מחשובי הפייטנים העבריים וראשון הפייטנים של תקופת הפיוט הקלאסי, כתב פיוט לשבת חנוכה העוסק כולו במלאכת המשכן וחנוכתו . בנוסף, בפיוט שהוקדש ל״ארבע המלכויות״, מוטיב נפוץ במדרשי התקופה ובפיוטיה, כתב : ונמר רדפתנו בארבעת ראשיה, ושינת עלינו רוע גזירותיה 73 לגדו...
אל הספר