א. יחסם של חז״ל לבני חשמונאי: הערכה ומחיקה

פרק שני : הזיכרון החשמונאי בגליל – בין בית המדרש לבית הכנסת 47 חומרים עתיקים מתקופת בית שני בספרות חז״ל לדורותיה עמדו כבר חוקרים שונים וביניהם קיסטר : יסודותיה של הספרות התלמודית משוקעים ביהדות של ימי הבית השני, לעתים מאות שנים לפני עריכתם או אף מסירתם של הטקסטים בספרות חז״ל, וכי רבות מן המסורות ומן השיטות המדרשיות המוכרות לנו מספרות חז״ל היו בשימוש נרחב בימי הבית ואף חצו את גבולות הזרמים והכיתות המאפיינים תקופה היסטורית זו . נעם לקחה את העיקרון שהצביע עליו קיסטר ופיתחה אותו בהרחבה . בשנים האחרונות פרסמו נעם ושותפיה למחקר מספר מאמרים וספרים שבהם מוצג מגוון של ראיות לקיומו האפשרי של מאגר מסורות ואנקדוטות יהודיות מימי בית שני, מאגר אשר קדם ליוסף בן-מתתיהו ושימש אותו בכתיבתו, ואשר רבות מהמסורות המוזכרות בו 6 אילן ונעם התגלגלו ונמצאו משוקעות, לאחר עיבוד כזה או אחר, גם בספרות חז״ל . מכנות מאגר זה בשם ״האגדות האבודות מימי בית שני״ ( כשמו של הכרך הראשון בספרם המשותף על יוסף בן-מתתיהו וחז״ל ) או ״אטלנטיס״ ( כשם היבשת האבודה ) : איסופם ואפיונם של המקורות האלה, בסיועם של שני צינורות מסירה נבדלים...  אל הספר