ב. תמורות בחקר ״היפרדות הדרכים״ והפולמוס היהודי–נוצרי בעת העתיקה

מבוא 7 6 הדברים ניכרים למדי בתחומי הארכיטקטורה והאמנות, אך השלכותיהם רבים . בולטות – במישרין או בעקיפין – גם בעולם הפיוט, במעמד הקהילה וקדושת בית הכנסת וביצירות ספרותיות למיניהן . המונח שהוטבע בתחילת שנות התשעים לציון היפרדותן של שתי הדתות – ״היפרדות הדרכים״ ( The Parting of the Ways ) – זכה למגוון התייחסויות במחקר 7 התפיסה המסורתית גרסה שהדת ולמספר מודלים שתיארו את פרטי התהליך . הנוצרית נפרדה מהיהדות בשלב מוקדם למדי, ולא אחרי תקופת מרד בר-כוכבא, ומשם המשיכה כל דת בדרכה, כאשר ממד של עוינות ותחרות היה קיים בין שתיהן . בשני העשורים האחרונים מוצגות גישות חדשות המרחיקות את ההיפרדות עד למאה הרביעית לספירה, וכן מציעות – כל אחת בדרכה – מודלים אחרים ליחס בין שתי הדתות . יש שראו את יהדות חז״ל ואת הנצרות כשתי דתות שהתפתחו מתוך יהדות 8 גם במחקר העוסק בתיאור בית שני, ויש שהציעו התפתחות בקווים מקבילים . היחסים בין היהדות והנצרות לאחר תהליך ההיפרדות, ובפרט בהשפעות ההדדיות שביניהן, חלו תמורות בעשורים האחרונים . היטיב לתאר זאת גושן-גוטשטיין במאמר מתוך קובץ מאמרים שפורסם ב- 009 והוקדש כולו לאינטראקציות...  אל הספר