228 תותים אסורים כילדה שבגרה בטרם עת, לא רק עמדתי על רגליי, אלא גם למדתי לעמוד על דעתי . מכיוון שבאתי מבית ציוני, נמשכתי לכל דבר שהיה קשור לארץ ישראל . על דעת עצמי הצטרפתי לתנועת הנוער הציונית של השומר הצעיר . שם מצאתי עוד ילדים, נערים ונערות כמוני, שאף הם עברו את הנורא בזוועות האנושיות . ביחד ניסינו להדחיק ולמחוק את העבר הלא מוסבר, להירפא מפצעי ילדות שנרמסה עד כלות, כדי לשוב לשמחת נעורים, וכדי לחלום על עתיד טוב יותר . את כל נעורינו, את כל מאוויינו, תרמנו והשקענו בעיקר בחלום של בניית ארץ ישראל . במקום גלותנו נראתה ארץ ישראל כהתגשמות הכול : ישראל, שהשמש בה זורחת, שהכול ירוק בה, ושאנשיה חלוצים ומחכים רק לנו . אף על פי שלא היה לנו מושג מה זה קיבוץ, נקראנו קיבוץ וחשנו שאנחנו קיבוץ . החלום לעלות ארצה היווה עבורנו מרכז החיים . אולם גם מימוש חלום זה עבר עלינו בסכנות, באיומים ובפיתולי דרך מסוכנים . גנבנו גבולות, הגענו לצ'כיה כטורקים, לא עלינו ארצה בטיסות "אל על" ושירת "הבאנו שלום עליכם" לא נוגנה לנו בנחיתה . עלינו באניות רעועות ודחוסות כשמשחתות בריטיות קיבלו את פנינו . רובנו לא הגיעו מיד לחוף ...
אל הספר