174 תותים אסורים ישבנו כך שנינו ובכינו, בלי שאוכל בשום פנים ואופן להיזכר מי הוא . עד שהוא נרגע סוף – סוף, ניגב את פניו הרטובים מבכי ושאל : 'את זוכרת את שמואל גרטל ? ' 'כן', עניתי, 'הוא האבא של חיימק'ה החבר שלי' . 'את לא זוכרת שעבדתי בחנות האופניים של גרטל ? ' 'לא, איני זוכרת' . 'שמי רפאל, עבדתי אצל גרטל והחנות שלו עמדה בדיוק מול חנות הנעליים שלכם, ונתן אחיך היה חבר שלי' . באמת לא זכרתי אותו, למרות שהייתי נוהגת להיכנס לחנות האופניים של גרטל יחד עם בנו חיימק'ה, ולא פעם נתן לי חיימק'ה לרכוב על תלת – האופן שלו . משום מה לא זכרתי את רפאל באופן מוחלט . אין לי הסבר לכך, מלבד העובדה שבחנות של גרטל עבדו כמה בחורים, ובגילי הם בוודאי לא עניינו אותי . אחרי שנודע לי מי הוא, ושנינו נרגענו במקצת מהפגישה המקרית, סיפר לי רפאל שהוא חזר לאחרונה מרוסיה יחד עם שמואל גרטל, והם מתגוררים בהרוביישוב . אם אני מסכימה, הוא מוכן לקחת אותי אתו לשם . הרי רק לזה ציפיתי, מאז שעזבתי את משפחת האיכרים . 'כן, כמובן ! ' עניתי ללא היסוס . ממש קפצתי על ההזדמנות . 'אני גם יכולה לספר לגרטל מה קרה לאשתו בלה ובנו חיימק'ה', אמרתי...
אל הספר