170 תותים אסורים בכנסייה . הילדים היו עסוקים בשיעורי בית, במריבות, ואני הלכתי לחצר ובהיתי בנעשה ברחוב . בכלל, אהבתי את הרחוב הזה במיוחד . תמיד עברו בו אנשים רבים . הייתה בו תנועה אנושית רבה וזאת אהבתי . כל משאת נפשי וחלומותיי היו באותו זמן לחזור להרוביישוב עיר הולדתי, שם אני מכירה את המקום . אולי בכל זאת אמצא את הוריי, למרות שעד אז לא מצאתי שום יהודי, חוץ מאלה שהביאו אותי אל זומרשטיין . לתומי חששתי מאוד שנותרתי כמעט הילדה היהודייה היחידה בעולם . כאמור, מדי יום הלכתי עם עוד ילד למטבח של המנזר עם דלי גדול וריק והנזירות היו ממלאות אותו במרק לארוחת הצהריים שלנו . מרק זה לא הצטיין במיוחד בתוכן עשיר, ומכיוון שהילדים היו תמיד, אבל תמיד, רעבים, אף פעם לא נשארה טיפה ממנו . איני זוכרת מדוע הלכתי בפעם הזאת לבד עם הדלי למנזר . זה היה בצהרי יום . הרחוב שתמיד היה מלא בעוברים ושבים, היה באותו יום כמעט ריק מאדם . ואני, בלכתי כך לכיוון מטבח המנזר, רואה שבערך כעשרה צעדים ממני עומד חייל רוסי שעל חזית חולצתו הצבאית תלויות מדליות רבות וממש מולו עומדת אישה גבוהה ורזה, והם מדברים ביניהם . כשהתקרבתי יותר למקו...
אל הספר