נדר אברהם שלונסקי עַל דַּעַת עֵינַי שֶׁרָאוּ אֶת הַשְּׁכוֹל וְעָמְסוּ זְעָקוֹת עַל לִבִּי הַשָּׁחוֹחַ, עַל דַּעַת רַחְמַי שֶׁהוֹרוּנִי לִמְחֹל, עַד בָּאוּ יָמִים שֶׁאָיְמוּ מִלִּסְלֹחַ, נָדַרְתִּי הַנֵּדֶר : לִזְכֹּר אֶת הַכֹּל, לִזְכֹּר — וְדָבָר לֹא לִשְׁכֹּחַ . דָּבָר לֹא לִשְׁכֹּחַ — עַד דּוֹר עֲשִׂירִי . עַד שֹׁךְ עֶלְבּוֹנִי . עַד כֻּלָּם . עַד כֻּלָּהַם . עֲדֵי יְכֻלּוּ כָּל שִׁבְטֵי מוּסָרִי . קוֹנָם אִם לָרִיק יַעֲבֹר לֵיל הַזָּעַם קוֹנָם אִם לַבֹּקֶר אֶחְזֹר לְסוּרִי וּמְאוּם לֹא אֶלְמַד גַּם הַפָּעַם .
אל הספר