226 לחלקן . יש להניח שמשימה כזו עלולה להיות מורכבת ביותר לחוקר המתעניין בחומר דומה של מבקרים מתפוצות אחרות, שלא הקימו ארגון השומר קשר עם צאצאיהם . ב . עדויות חזותיות . מרכיב מרכזי בעדויות שספר זה נסמך עליהן הוא אוסף של כאלפיים תצלומים וכן רישומים אחדים, שעשרים ושישה מהמבקרים היקים חזרו איתם לארצות מוצאם . עשרים ושניים מאלבומי התצלומים הם פרי יצירתם של צלמים חובבים, שהפגינו כישורי צילום מגוונים ומיומנויות טכניות שונות ולכן איכות התצלומים אינה אחידה . עם זאת, הצלמים הללו היו נחושים לתעד את המציאות , בדיוק כפי שנגלתה אליהם באתרי הטיול שלהם ובאירועים שהשתתפו בהם, ולכן נמנעו בדרך כלל מתצלומים מבוימים . שניים מהצלמים הונעו כנראה מסיבות מעשיות ולאו דווקא תיעודיות, בניגוד לצלמים החובבים שרצו כאמור לתעד את מראות הארץ לצרכים אישיים או כדי לשתף בהם בני משפחה וידידים . הצלם הראשון, אפרים משה ליליין, נודע דווקא בזכות איוריו ותחריטיו בנושאים יהודיים ; אך הוא עסק גם בצילום, ותצלומיו מביקוריו בארץ- ישראל ( 1905 ו- 1910 ) , ובמיוחד הדיוקנאות של תושביה הערבים והיהודים בני עדות המזרח, נועדו לשמש השראה לא...
אל הספר