1. תחייתה של השפה העברית

פרק ארבעה עשר 204 קורט שץ היה נחרץ פחות מלנדאו : 'מבין העולים, אפילו בין אלה הנמצאים כבר הרבה זמן בפלשתינה, אין רבים המדברים עברית על בוריה . לרובם אוצר מילים די קטן . עם זאת, בני הנוער, אם ירכשו השכלה בעזרת מורים טובים, ידברו את השפה טוב יותר' . שבע שנים מאוחר יותר כותב הוגו ליפמן לאשתו ( 1 באפריל 1931 ) : 'השכונות החדשות של ירושלים מראות פנים יהודיות ממש . כמעט כל השלטים בעברית, מה שמקשה על האירופאים . האנשים בחנויות, במסעדות ובכל מקום אחר מדברים עברית, זו ממש הפכה להיות השפה של יום- יום' . וילי כהן אומנם ידע עברית עוד קודם לביקורו ועם זאת התפעם מתחיית השפה : 'כשאני כותב שורות אלה [ 1937 ] מגיעים לאוזני צלילים עבריים מהרחוב . עדיין קשה לי לתאר לעצמי שחיי העם מתנהלים בעברית . חוגים מסוימים, במיוחד אלה כאן בחיפה, מובן שמדברים 4 ביניהם גרמנית, אך הנוער חי בשפה העברית . נס גדול ! ' ( איורים 158 - 159 ) . איור 158 : קהל מתגודד ליד דוכני ספרים ב'יום הספר העברי', שדרות רוטשילד, תל אביב, 1927 . צילום : אריך מולר . האירוע הראשון של פתיחת דוכנים למכירת ספרים מוזלים ברחוב נערך בקיץ 1926 , ביוזמ...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי