121 מאכזבים, הן בגלל העגמומיות שנשקפה מאיכריהן הן בגלל תלותן בעבודה ערבית . עם זאת מן הראוי להדגיש, כי אכזבתם הייתה חוליה ברצף של דיווחים דומים מסוף המאה התשע 25 יוצאת דופן במושבות יהודה והדרום הייתה עשרה, כמו של בנימין זאב הרצל מ- 1898 . המושבה רחובות, שהמבקרים היקים קשרו לה כתרים כפי שעשה אחד- העם, כשהשווה 26 אותה למושבות אחרות שביקר בהן בשנת 1891 . חשוב לציין כי בניגוד לביקורת המחמירה של אורבך וליכטהיים, הרי הדסה פרלמן ועמנואל רר, שביקרו במושבות באותן שנים ( 1910 ו- ,1913 בהתאמה ) , מצאו לנכון להאיר דווקא את פניהם היפות של המתיישבים . נראה אפוא שהרשמים שהותירו המושבות בלב המבקרים היקים, כנושאים אחרים, לא נוצקו בתבנית אחת ; הם משקפים מגוון של אישיות, ערכים ומזג, שעוצבו תחת ההשפעות הסביבתיות הייחודיות לכל אחד מהמבקרים . לואיסון היהודי האמריקני, כמו המבקרים היקים אליהו אורבך ולאו לנדאו לפניו, התאכזב מהישענותם של אנשי המושבות על עבודה ערבית זולה, וראה בה שחזור מסוכן של התופעה הגלותית של מעסיק יהודי ועובד לא יהודי . עם זאת הוא מצא לנכון ללמד זכות על תושביהן, מתוך הערכה רבה לקורבנם ולמאמצ...
אל הספר