92 ובתרגום דוד פרישמן ) , שהציג 'התיאטרון הארץ- ישראלי' : האולם [ תיאטרון 'עדן' ] היה גדוש, צפיפות שלא היו מתירים אצלנו מסיבות בטיחות . המקומות הוגרלו . הקהל הורכב ברובו מצעירים בני מעמד הפועלים . [ . . . ] הבמה פרימיטיבית מאוד, כמעט אומללה כמו כל התיאטרון . אך יש להתפעל מהרמה האמנותית של התפאורה שתמכה בביצועים המעולים, למרות האמצעים הדלים . תנועות האומנים היו בסגנון עוצמתי שמאפשר יצירת קטעים ייחודיים ומרשימים . למרות שלא הבנתי את השפה לא חשתי שחסר לי משהו ; ההצגה והבעות הפנים ריתקו אותי . הוגו ליפמן צפה בהצגת אוריאל אקוסטה ( מאת קרל גוצ'קוב ובתרגום שלמה רובין ) בתיאטרון 'הבימה' וסיכם את רשמיו ( 31 במרס ,1931 שבוע לאחר הצגת הבכורה ) : 'השפה, הבימוי והתלבושות היו יוצאים מן כלל' . הגדיל לעשות קורט שטרן, שבמהלך שהותו הקצרה בתל אביב ( ספטמבר 1931 ) צפה בשני סרטים ( אחד מהם 'תחת גגות פריס' ) , ובמחזה 'כובשי הביצה' ב'אוהל שם' ( איורים 84א - ד ) . בשנת 1912 נערכה בתל אביב, שלוש שנים לאחר ייסודה, תהלוכת פורים הראשונה ובשנת 1932 הוענק לקרנבל זה השם 'עדלאידע' . לכל עדלאידע נקבע נושא שהותאמו לו ת...
אל הספר