ההשפעה הספרותית — שירי רסא"ד בראי משוררי ספרד | 193 רסא"ד השיר הוא המושל בכול, כולל 'עוזרי רַהַב' האריסטוקרטים, אשר הופכים לעבדי השיר הודות לעוצמתו הכובשת . לדידו של רסא"ד יש להתגאות בכותבי השירה . בשירו 'כוכבי ארץ' ( נג ) הדובר פונה אל נמעניו המשוררים, השולטים ב'בני השיר', ומשבח אותם באומרו : 'חֶלְקְכֶם טוֹב בַּתְּבוּנָה וְלָכֶם / מַעֲנֶה לָשוֹן וְנֶפֶש יְתֵירָה' . אפשר שדבריו מזכירים את דברי ר' יוסף אבן חסדאי ב'שירה יתומה', 33 שיר שבו הדובר משבח את נמענו ( הנגיד ) הפותחים במילים 'הלצבי חן', באומרו : 'לְךָחָכְמָה, לְך רוּחַיְתֵירָה / לְךָדֵעָה לְךָבינה וְעָרמָה', הואיל והבקיאים בשירה סימלו גם את פסגת ההשכלה הגבוהה הודות לצחות לשונם . לא בכדי שואל המשורר בשירו 'מי הוא אבי המשוררים' ( מט ) : 'אַחַי וְאֵי מִזֶּה חֲרוּזִים בָּאוּ ? ' . הכינוי 'חרוזים' בשירה הספרדית משמש פעמים רבות כמטונימיה 34 וכאן מהדהדים דברי ריה"ל מתוך שירו באותו משקל 'לֹא מתמול לשירים, 35 שבהם הוא מצהיר בדרך של ה'נימוק המדומה' : פיות שחוק נמלאו', בָּאוּ חֲרוּזִים לֹא קְרָאָם רַעְיוֹן נִקְרֹה בְּפִי נִקְרוּ וְלֹא נִקְר...
אל הספר