ענייני לשון וסגנון בשירי רסא"ד | 171 עוד בשיטה זו ראוי לתשומת לב הפועל 'תִּצְרַח' ( עו, 7 ) , המדבר בשבחה של התורה . על פי ההקשר, משמעות 'תִצרח' היא 'תָגֵן' כמו מבצר . אפשר שלפנינו פועל מחוּדש בגזירה דנומינטיבית מן 'צְרִיחַ', המופיע במקרא במשמעות מבנה החצוב בסלע לשם הגנה, ורד"ק פירש : 45 ושמא אין כאן גזירה דנומינטיבית של 'צריח', אלא'צריח' כמו 'מגדל' . צורה פועלית בבניין הפעיל, לפיכך ניאלץ לנקד בדוחק 'תַּצְרַח רָשָע', ר"ל תגרום לרשע לצרוח ( מכאב ) , בדומה לשירו של הנגיד, 'אשלח בכנפי 46 שחרים' : 'תַּצְרַח מְדֻכָּא בְּצִירִים' . מעניין הוא רצף הפעלים 'שורפין וחורקין' ( עז, 13 ) , שהם הנדיאדיס ( Hendiadys ) , כלומר 'שניים שהם אחד', והוא בא לציין פעולה דינמית 47 וכך אומרת המשנה : 'מדליק את הפתילהשל 'שריפת הנשמה וגוף קיים' . ( של עופרת ) וְזורקה לתוך פיו ויורדת לתוך מֵעיו' . מתברר שלפועל 'חורקין' אין דמיון במקרא ולא בלשון חכמים . 'חורקין' במשמעות 'שורפים' הוא חידושו של רסא"ד על פי הערבית 'חַרַק', כלומר 'העלה באש' ; משמעות זו של השורש חר"ק איננה מתועדת במילונים . לדעתי, המשורר השתמש בשורש חר"...
אל הספר