ג. דרכי הגייה ומסורות לשון

168 | שירי רסא"ד 36 יהודה הלוי בירבי הלל, שחרז 'נִרדוֹ' עם 'בגדוּ' וכן 'קרובוֹ' עם 'יקַוּוּ' . ברם אפרים חזן התייחס לתופעה זו לפני יותר מארבעים שנה בספרו 'שירי פרג'י', בציינו שהביטול הפונטי בין חולם לבין קובוץ או שורוק 37 אם כך, יכולים אנו לשעראופייני למבטאם של יהודי צפון אפריקה . שהדוגמה 'טהוֹרים — ברוּרים' רומזת למוצאו הצפון-אפריקני של רסא"ד, אולם עדיין צריכים אנו להיזהר בקביעת הנחה כזו בנוגע למשוררים שחריזה מעין זו מצויה בשיריהם ( גם בהברות פתוחות ) , מבלעדי זיקה כלשהי למוצא צפון-אפריקני . למרבה ההפתעה, נמצא בשיר 'אל עִזוז' ( סו ) השתקפות מסורת הגייה האופיינית למבטאם של יהודי צפון אפריקה, ההוגים חיריק כמו סגול או צירי, כמו בחריזת 'אמִיץ-אומֶץ' . גם כאן ייתכן ששורשי ההגייה הזו מצביעים על מוצאו הצפון-אפריקני, שריד ממסורת הגיית אבותיו שהיו בצפון אפריקה . יש להזכיר שדוגמה זו מופיעה בשולי שו"ת עיוני, וצריך לראות בה עדות זוטרתא לכך שהוא הכיר מסורת זאת מפי אבותיו או מפיהם של חלק מנמעניו, שהיו בוודאי מיהודי ארצות צפון אפריקה . אם נכונה השערתי על פי עדות זו, הרי יש כאן ניצנים ראשונים לתופעת ...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי