|
|
150 | שירי רסא"ד מבוכת הדובר מוטעמת בחזרה המשולשת 'מה [ . . . ] מה [ . . . ] מה' בראשי האיברים במשפט מאוחה ובאותוֹתפקיד תחבירי ( מושא ) . בכך הבליט הדובר את תמיהתו ואת חוסר האונים שלו במעין 'חזרה מעגלית' בבחינת 'מה שהיה הוא שיהיה' וחוזר חלילה . חזרה תבניתית מעין זו מופיעה גם במכתם 'אכתוב ולא יקראו' ( נד ) . חמש פעמים חוזרת ונשנית מילת השלילה 'לא' . כך הדגם הרֶקורסיבי הזה חושף את צערו העמוק על כך ששירתו הפכה ככלי אין חפץ בו . במקום אחר נמצא חזרה משולשת אחרת הממחישה את החשיבות שמייחס הדובר ל'דורשי הרשומות' ( שיר נ ) ולכותבי השירה : אֵי דוֹרְשֵי הָרְשוּמוֹת אָחִי וְאֵי סוֹפֵר וְשוֹקֵל וְאֵי בֵּית הַמְשוֹרְרִים אומנם החזרה מארגנת את מבנה הבית, אבל יותר מכך הריהי מדגישה מצד זה את טעמו של המשורר, שיודע להעריך את גדולתם של משוררים, 38 ומנגד היא מביעה בכך נימה עגומה, מעין קינה חרישית . לעיתים הדגם הרקורסיבי מעוצב בתבנית אנפורית, כפי שאנו רואים בשיר 'התדמה שפת עֵבר' ( נט ) . כל טור בשיר פותח בה"א השאלה, היוצר סדרת שאלות רטוריות המעוררות את הנמען להתמסר אל הלשון העברית . רצף משפטי שאלה מעניק תוק...
אל הספר |
|