142 | שירי רסא"ד בשיר 'ינוק שַד האשישה' ( כו ) , שבו חוזר ונשנה מבחר עיצורים דומיננטיים, השי"ן השורקת בעלת איכות צלילית גדושה, ולצידה שריקת הצד"י בתוספת עיצורי השפתיים בי"ת ופ"ה, המצטרפים למערכת שיוצרת משחקי לשון ושירה מוזיקלית : י נ וק ש ד האשיש ה [ . . . ] תמ צ א בו נפיש ה ובשכר הדרישה תחי יום הפרישה . התזמור התוסס הזה מוסיף שעשוע והנאה לתוכנו של המכתם העוסק בשבח שתיית היין ובתועלתהּ . בדומה לכך גם משחקי התקבולת שבשיר 'הלבני פראים' ( לה ) הופכים למלוטשים יותר באמצעות קשרי הצליל, כמו 'לבני — לבאים, חתולים — שחלים — סכלים' . הצלילים דומים, אולם התוכן המוצג בחובם של התיבות וחלקי המשפט הריהו בעיקר ביחסי תקבולת ניגודית : פראים לבאים ; חתולים שחלים ; חכמים קוסמי קסמים ; אצילים סכלים, וכך האליטרציה וסוגי החריזה מוטמעים ברצף התחבירי . מצלול עשיר במיוחד מצוי יותר בתבניות של המרובע הספרדי או המוּזדויג', או בתבנית ה'משולש', כגוֹן ב'משולש' 'מצוות אנשים' ( סא ) : דָּרְשׁוּדְרוּשִׁים / אֶל הַפְּרוּשִׁים / מְסוּרִים . שיאוֹשל המצלול נשען על העיצורים הלשוניים — מכתשיים הדל"ת והשי"ן, שמצטלצלים עם הרי...
אל הספר